Clear Sky Science · he
תכונות הקשורות לאוטיזם וחרדה באוכלוסייה הכללית מקושרות באמצעות אי־סובלנות לאי־ודאות ותיוג רגשי
מדוע חשוב לקרוא לרגשות בשמן
רבים מהאנשים האוטיסטים חיים עם רמות גבוהות של חרדה, ואי־נוחות עזה מול אי־ודאות עלולה להפוך את החיים היומיומיים למתישים. המחקר הזה שואל שאלה פשוטה אך חשובה: האם מעשה של הנחת מילים על תחושות יכול לעזור להקל על החרדה, גם כאשר הדבר קשה? באמצעות בחינת מבוגרים באוכלוסייה הכללית שמציגים שונות בתכונות אוטיסטיות, החוקרים בוחנים כיצד פחד מהלא־נודע וההרגל של לתייג רגשות קשורים לחרדה.
אוטיזם, דאגה ולא לדעת מה יקרה
אוטיזם קשור בדרך כלל לשוני חברתי ותקשורתי, אך גם חרדה שכיחה באופן בולט. גורם שנראה חשוב במיוחד הוא אי־סובלנות לאי־ודאות — נטייה להגיב בחוזקה כאשר הדברים בלתי צפויים. עבודות קודמות הראו שאנשים בעלי תכונות אוטיסטיות רבות נוטים יותר לקושי בסובלנות אי־ודאות, וזה בתורו מקושר לחרדה מוגברת. כדי להתמודד, רבים מסתמכים על שגרות נוקשות או חשיבה דו־חלוקתית כדי לגרום לעולם להרגיש בטוח וניתן לחיזוי.

להניח מילים על רגשות ככלי התמודדות
כלי התמודדות אחר הוא תיוג רגשי, שפשוט אומר לשים לב ולקרוא בשמו לרגשות. מחקרים קודמים מצביעים על כך שתרגול זה יכול להפחית חרדה, לדכא את תגובת המתח בגוף ולרגיע אזורים במוח שמגיבים לאיום ואי־ודאות. עם זאת, רבים מהאנשים האוטיסטים חווים גם אלקסיתימיה — קושי לזהות ולתאר רגשות — מה שעלול להקשות על תיוג רגשי. זה יוצר פרדוקס: האסטרטגיה שעלולה לסייע להפחית חרדה הנובעת מאי־ודאות לעתים קרובות קשה לשימוש עבור אלה שיכולים להזדקק לה ביותר.
שתי סופיות אפשריות לגבי אי־ודאות ומילות הרגשות
החוקרים בחנו שתי הסברים מתחרים באמצעות נתוני סקר של 505 מבוגרים יפנים בגילאי 20 עד 39. המשתתפים מילאו שאלונים שמדדו תכונות אוטיסטיות, אי־סובלנות לאי־ודאות, תיוג רגשי וחרדה. בהסבר הראשון, שמכונה מודל גיבוי ויסות רגשי, ציפו שקושי בתיוג רגשות ידלדל את הסובלנות לאי־ודאות, מה שיוביל לחרדה מוגברת. בהסבר השני, שמכונה המודל המוטיבציוני־קוגניטיבי, טיפלו באי־סובלנות לאי־ודאות כנקודת המוצא שיכולה דווקא לדחוף אנשים להשתמש ביתוג רגשי יותר, בניסיון להבהיר ולשלוט בתחושות פנימיות מעורפלות.

סיכון ועמידות בתוך אותו מערך
שני המודלים התאימו סטטיסטית לנתונים, אך המודל המוטיבציוני־קוגניטיבי התיישב טוב יותר עם התיאוריה הקיימת. הסיפור המוכר של הסיכון אושר: תכונות אוטיסטיות גבוהות קושרו לאי־סובלנות לאי־ודאות גבוהה ולשימוש חלש יותר בתיוג רגשי, שהשניים יחד נקשרו לחרדה גבוהה יותר. במקביל צמח דפוס תקווה: אנשים עם תכונות אוטיסטיות גבוהות נטו גם לאי־סובלנות לאי־ודאות גבוהה, ובמקרים מסוימים אי־נוחות זו נראתה כממריצה שימוש מוגבר בתיוג רגשי, שהקשר שלו היה לחרדה נמוכה יותר. במילים אחרות, אותה רגישות לאי־ודאות שמגבירה סיכון יכולה גם להניע מאמץ התמודדות בונה.
מה משמעות הדבר לחיים היומיומיים
לקורא שאינו מומחה, המסר המרכזי הוא שתיוג רגשות אינו רק מיומנות רכה אלא כלי מעשי להתמודדות עם עולם בלתי צפוי. אצל אנשים עם יותר תכונות אוטיסטיות, חיים עם אי־ודאות מתמדת יכולים להגביר חרדה, אך הם עשויים גם להניע מאמץ ממוקד להבין את החוויות הפנימיות באמצעות מילים. מאחר שמדובר במחקר על קבוצה אחת של מבוגרים בנקודת זמן אחת, הוא אינו יכול להוכיח סיבה ותוצאה, והממצאים אינם בהכרח ניתנים להכללה ישירה לאנשים אוטיסטים בהקשרים קליניים. עם זאת, התוצאות מרמזות שעזרה לחיזוק היכולת לשים לב ולתייג רגשות, או לתמוך באחרים בתהליך תיוג זה, עשויה להיות דרך חשובה להקל על חרדה שמקורה בפחד מהלא־ידוע.
ציטוט: Fujii, A., Hirai, M. Autism related traits and anxiety in the general population are linked through intolerance of uncertainty and affect labeling. Sci Rep 16, 13149 (2026). https://doi.org/10.1038/s41598-026-47237-8
מילות מפתח: תכונות אוטיסטיות, חרדה, אי־סובלנות לאי־ודאות, תיוג רגשי, ויסות רגשי