Clear Sky Science · he

תסמונת שחיקה בקרב עובדי מערכת הבריאות בטובגו במהלך מגפת COVID-19

· חזרה לאינדקס

מדוע זה חשוב לחיי היומיום

מגפת COVID-19 הניחה על הרופאים והאחיות עומס מתמשך ועז. מחקר זה בוחן כיצד המתח השפיע על הבריאות הנפשית והרגשית של עובדי הבריאות בטובגו, אי קטן בקריביים. הבנת מי ספג שחיקה ואילו גורמים הגנו עליהם יכולה לכוון בתי חולים, ממשלות ואפילו יחידים בהיערכות למשברים עתידיים ובשיפור הטיפול באלה המטפלים בנו.

Figure 1
Figure 1.

לקיחת דופק של כוח עבודה תחת לחץ

החוקרים ערכו סקר בקרב 102 רופאים ואחיות בבית החולים הסרבורו גנרל, בית החולים הציבורי המרכזי בטובגו, בין דצמבר 2022 למרץ 2023. המשתתפים מילאו שאלונים סטנדרטיים שבודקים שחיקה, חוויות במהלך המגפה ודרכי התמודדות עם סטרס. השחיקה חולקה לשלושה רכיבים: תחושת תשישות רגשית, התנתקות או צינית כלפי העבודה, ותחושת ירידה ביעילות או בהישגים. הצוות שאל גם על דפוסי עבודה, חיי משפחה, הרגלי אורח חיים ואמונות דתיות או אישיות, כדי לזהות אילו גורמים קשורים לשחיקה.

כמה נפוצה הייתה השחיקה?

כמחצית־שליש מעובדי הבריאות במחקר עמדו בקריטריונים לשחיקה במהלך המגפה, וכ‑בערך אחד מעשרה חווה שחיקה חמורה. מספרים אלה משמעותיים, אך נמוכים ביחס לדיווחים ממדינות גדולות יותר, שבהן יותר ממחצית הרופאים והאחיות דיווחו לעיתים על שחיקה במהלך COVID‑19. בטובגו, רופאים ואחיות היו בסיכון דומה לשחיקה, והבעיה לא נראתה תלויה באופן מובהק בגיל, במין, במצב משפחתי או בהתמחות הרפואית. רוב המשתתפים דיווחו על מגע סדיר עם אנשים שנדבקו ולחששו מהדבקה עצמית, אך כמעט כולם גם הרגישו שיש להם את ההכשרה, הציוד והתמיכה הדרושים לטיפול במקרי COVID‑19. האיזון הזה בין דרישה גבוהה לתמיכה מספקת עשוי לעזור למנוע עלייה חדה עוד יותר בשיעורי השחיקה.

הרגלים שמזיקים והרגלים שמועילים

ההבדלים הברורים ביותר בין הצוותים שחוו שחיקה לאלה שלא חוו אותה הופיעו בהרגלי היומיום ובסגנונות התמודדות יותר מאשר בתפקיד או ברקע. עובדי בריאות שהשתמשו בתרופות שינה היו בסיכון גבוה בהרבה לשחיקה בהשוואה לאלה שלא השתמשו. מאחר שמדובר בצילום של רגע בזמן, המחקר אינו יכול להוכיח האם בעיות שינה הובילו לשחיקה או שהשחיקה הובילה לשימוש בתרופות, אך הוא מדגיש קשר הדוק בין שינה לקויה לבין תשישות רגשית. לעומת זאת, עובדים שהקדישו שעה עד שעתיים ביום — או יותר — לפעילויות מרגיעות היו בסיכון נמוך יותר לשחיקה מאשר אלה שנרגעו פחות משעה. זמן למנוחה, לתחביבים או להרהור שקט נראה כמעניק הגנה מסוימת, גם בעיצומו של משבר בריאות.

Figure 2
Figure 2.

דרכי התמודדות תחת לחץ

הסקר בחן גם כיצד אנשים ניסו להתמודד עם הלחץ. הגישות הנפוצות ביותר כללו קבלה של המצב וניצול האמונה הדתית. אלה אסטרטגיות ממוקדות רגש, שמטרתן להקל על התחושות במקום לשנות את הבעיה ישירות. סגנון פחות מועיל, שנקרא היפרדות התנהגותית — בעצם ויתור, נסיגה או התנתקות מנטלית — היה קשור בעוצמה לשחיקה. אנשי הצוות שקיבלו ציונים גבוהים בעייפות רגשית נטו להשתמש גם ביותר אסטרטגיות פתרון מעשיות וגם באסטרטגיות הימנעות כגון הסחת דעת, שלילה, שימוש בחומרים ונסיגה, מה שמרמז על שילוב מורכב של דחיפה קדימה ומשיכה אחורה.

מה המשמעות להגנה על המטפלים

המסקנה היא ששחיקה הייתה דאגה משמעותית עבור עובדי הבריאות בטובגו במהלך COVID‑19 וכי גם המוסדות וגם הפרטים נושאים באחריות למניעה. ברמת המערכת, כוח אדם הולם, תכנון משמרות הוגן, הכשרה ונגישות לציוד יכולים לרכך את השפעות המשברים. הגבלה של עבודת לילה מופרזת ועזרה לעובדים לקבל שש עד שמונה שעות שינה משקמת עשויות להפחית את הפיתוי להסתמך על כדורי שינה. ברמה האישית, הקצאת זמן קבוע של יותר משעה לפעילויות מרגיעות ומהנות, תנועה גופנית ותחביבים שמפתחים מיומנות יכולים לחדש אנרגיה ולהחזיר תחושת הישג. צעדים אלה ביחד יכולים לעזור לשמור על בריאותם של אלה שעומדים בחזית הטיפול, כדי שיוכלו להמשיך לטפל באחרים.

ציטוט: Baboolal, N., Alexander, G. Burnout syndrome among Tobagonian healthcare-workers during the COVID-19 pandemic. Sci Rep 16, 14417 (2026). https://doi.org/10.1038/s41598-026-46230-5

מילות מפתח: שחיקה של עובדי בריאות, מגפת COVID-19, שינה ולחץ, אסטרטגיות התמודדות, מערכת בריאות הקריביים