Clear Sky Science · he
חשיפה סלקטיבית למדיה והשתייכות פוליטית בסביבת מדיה עתירת אפשרויות: עדויות מדרום קוריאה
מדוע בחירות החדשות היומיות שלנו חשובות
בעולם שבו החדשות זמינות כל הזמן, קל לשער שככל שיש יותר אפשרויות כך הדעות יהיו מאוזנות יותר. המחקר הזה, המתבסס על אנשי דרום קוריאה, מראה שההפך עשוי לקרות. כאשר אנשים בוחרים שוב ושוב חדשות ממקורות דומים מאוד, הדעות הפוליטיות שלהם נוטות לנוע לעבר הקצוות לאורך הזמן. המחקר מסביר כיצד הרגלי צפייה וקריאה יומיומיים יכולים בעדינות לעצב את בריאות הדיון הציבורי והדמוקרטיה.

מריבוי ערוצים לכדורי חדשות אישיים
המדיה המודרנית מציעה אינספור ערוצי טלוויזיה, עיתונים ואתרי חדשות מקוונים. במקום שכולם יצפו באותו מהדורת חדשות בערב, אנשים בונים כיום תערובות אישיות של מקורות המתאימות לטעמם. המחברים קוראים לתערובת זו "רפרטואר מדיה". בדרום קוריאה, שבה מותגי חדשות נתפסים באופן ברור כימניים או פרוגרסיביים, ניתן בקלות להרכיב לינאפים התואמים לנטיות. המחקר שואל האם הרכבים אישיים אלה, הנבחנים כמכלול, מקושרים לכך שאנשים מתייצבים מבחינה פוליטית עם הזמן.
מדידה של כמה דיאטת החדשות של מישהו דומה
במקום לתייג מקורות כשמאל או ימין, החוקרים יצרו מדד חדש שנקרא "דמיון ממוצע במדיה" (Average Media Relatedness). המדד בוחן אילו מקורות נוטים להישמש יחד על-ידי רבים, ובונה סוג של מפה שמציגה אילו מקורות חדשות הם קרובי משפחה בתוכן ובהשקפה. עבור כל אדם המדד לוכד עד כמה המקורות שבחרו מצטופפים או מגוונים. ציון גבוה יותר מצביע על דיאטת חדשות אחידה יותר, בעוד שציון נמוך משקף שילוב של סוגי מקורות שונים. הגישה הזו מתמקדת במה שאנשים באמת משתמשים בו, לא רק באיך המומחים מסווגים את המקורות.

מעקב אחר שינויים בעמדות פוליטיות לאורך זמן
הצוות התבסס על נתוני סקר שעוקבים אחרי אותם מבוגרים דרום־קוריאנים משנת 2012 עד 2016. המשתתפים דיווחו בקביעות אילו ערוצי טלוויזיה, עיתונים ואתרי חדשות מקצועיים מקוונים הם השתמשו בהם, ובשנים 2012 ו-2016 הם גם דרגו את עמדתם הפוליטית על סולם פשוט מהליברלי לשמרני. החוקרים חישבו האם עמדות כל אדם נעו לעבר המרכז הפוליטי, נשארו אותו הדבר, או השתנו לעבר הקצוות. הם השוו שינויים אלה עם מידת ההומוגניות של הרפרטואר המדיה של כל אדם בשנים הקודמות, תוך התחשבות בגורמים כמו גיל, השכלה, הכנסה ואזור מגורים.
מה הדפוסים מעידים על קיטוב
הניתוח הראה קשר חיובי ברור בין קיום רפרטואר חדשות אחיד מאוד לבין הפיכה לקיצוניים יותר. אנשים שצפו בעיקר במקורות שנוטים להישמש יחד על-ידי אחרים היו יותר מועדים לנוע לעמדות קיצוניות, בהשוואה לאלה שצרכו מגוון רחב יותר של מקורות. גורמים דמוגרפיים כגון גיל, מין והשכלה לא הסבירו תבנית זו. הממצא מרמז כי גם בתוך מדיה מסורתית כמו טלוויזיה ועיתונים, אנשים יכולים לבנות תאי הד שמחזקות את הנטיות הקיימות שלהם.
מה המשמעות לכך לאזרחים ולדמוקרטיה
ללא מומחים, המסקנה ברורה: יותר ערוצים ואתרים אינם בהכרח מבטיחים שאנשים ישמעו יותר צדדים של סיפור. אם יחידים ממשיכים לפנות למקורות חדשות מאוד דומים, עמדותיהם עלולות להתקשות, מה שמקשה על מציאת קרקע משותפת ומקל על הפיכת החיים הציבוריים לקפואים. המחברים טוענים כי אוריינות מדיה, כלים המדגישים את הדמיון בדיאטת החדשות של האדם ומאמצים לקידום מקורות מגוונים עשויים לסייע להרחיב את עולמות המידע. בקיצור, לא מספר האפשרויות כשלעצמו הוא החשוב ביותר, אלא עד כמה מגוונות הבחירות שאנו עושים בפועל.
ציטוט: Kim, K., Choi, Y. & Lee, C. Selective media exposure and political polarization in a high-choice media environment: evidence from South Korea. Humanit Soc Sci Commun 13, 678 (2026). https://doi.org/10.1057/s41599-026-07034-0
מילות מפתח: קיטוב בתקשורת, חשיפה סלקטיבית, צריכת חדשות, תאי הד, פוליטיקה בדרום קוריאה