Clear Sky Science · he
תפקידה של רשת הקשב הדורסלית בשינוי הטיה בתשומת הלב להפרעת חרדה חברתית
מדוע זה חשוב לחרדה חברתית בחיי היומיום
אנשים רבים הסובלים מחרדה חברתית מרגישים שעיניהם נמשכות כמו במגנט לזעפונים, לזעם או לסימני דחייה בקהל. המחקר הזה בוחן שיטת אימון חדשה שמחדשת בעדינות את המקום אליו אנשים מביטים, ושואל שאלה עמוקה יותר: האם ניתן לזהות שינויים במערכת הקשב של המוח שמנבאים מי יפיק תועלת ומשקפים טיפול מוצלח?

דרך חדשה לאמן את הקשב באמצעות מוזיקה
החוקרים התמקדו ב-Gaze-Contingent Music Reward Therapy, תוכנית ממוחשבת לאנשים עם הפרעת חרדה חברתית. במהלך האימון צפו הנבדקים בריבועים של פנים שביטאו הבעות ניטרליות או של אי-סכמת פנים. בעוד מערכת מעקב עיניים ניטרה את המבט שלהם, ניגנה נעימת מוזיקה מועדפת רק כשהם הביטו בפנים ניטרליות והתנגנה הפסיקה בכל פעם שמבטם בוזה על פנים מאיימות. לאורך 12 השבועות כלל זה של חיזוק פשוט עודד את המשתתפים להקדיש פחות זמן להסתכלות על סכנות חברתיות פוטנציאליות ויותר זמן על פנים ניטרליות, תוך התפתחות הרגלי קשב בריאים יותר.
רשת הבקרה של הקשב במוח
הצוות היה במיוחד מעוניין ב"רשת הקשב הדורסלית" של המוח, קבוצת אזורים בחלקי העליון והצדדים של המוח שמסייעת לנו לכוון ולשמר את המיקוד באופן מכוון. רשת זו פועלת כמו מפעיל ספוטלייט פנימי, שמחליט מה בעולם הוויזואלי ראוי לתעדוף ומה יכול להישטש לרקע. המחקר בדק האם חוזק הקשרים בתוך רשת זו, שנמדד בזמן מנוחה בסורק MRI, יכול לנבא מראש עד כמה החרדה תשתפר בעקבות האימון, והאם הקשרים הללו ישתנו בסוף הטיפול.

מעקב אחר שינוי מהעיניים אל המוח
ארבעים ושישה מבוגרים עם חרדה חברתית חולקו אקראית לקבלת אימון הקשב או להמתנה ללא טיפול באותו פרק זמן. כל המשתתפים עברו סריקות מוח ושאלוני חרדה לפני ואחרי 12 השבועות. כפי שציפו, רק קבוצת האימון הראתה ירידות ברורות בסימפטומים של חרדה חברתית ובכמות הזמן שהקדישו להסתכלות על פנים מאיימות. כאשר המדענים ניתחו את נתוני המוח הם מצאו שתבניות הקשר בתוך רשת הקשב הדורסלית עוד לפני הטיפול נשאו מידע לגבי כמה הנבדקים יהיו חרדים לאחריו. אנשים שבהם הקשרים ברשת היו בעלי איזונים מסוימים בין צמתים מרכזיים נטו להראות תוצאות טובות יותר.
כיצד רשת הקשב מתארגנת מחדש עם הטיפול
החוקרים בדקו אחר כך את המוח לאחר האימון. הם מצאו שהקשרים בתוך רשת הקשב הדורסלית בסוף הטיפול גם הם תיארו עד כמה הסימפטומים נותרו חמורים: אנשים עם תבניות קשר מועילות יותר נטו להיות פחות חרדים. השוואה בין קבוצת האימון לקבוצת ההמתנה גילתה שרבים מהקישורים בתוך רשת זו התארגנו מחדש רק אצל אלה שקיבלו את הטיפול. אזור הקרוי פרה-קוניאוס, שמעורב בקשב מונחה פנימית ובמיפוי העצמי במרחב, מילא תפקיד מרכזי בארגון המחודש הזה. באופן כללי, קבוצת האימון הראתה שינוי לכיוון רשת קשב שפחות מחוברת בצפיפות יתר, מה שעשוי לשקף דרך יעילה וגמישה יותר לכוון את הקשב.
מדוע זה יכול לשנות טיפולים עתידיים
עבור הקורא הפשוט, המסר המרכזי הוא שתוכנית קצרה המבוססת על מעקב עיניים ומוזיקה לא רק מסייעת לאנשים עם חרדה חברתית להביט פחות בפנים מאיימות, אלא גם מעצבת מחדש מערכת קשב מרכזית במוח. חשוב כי חוזק ותבנית הקשרים ברשת זו יכולים לסייע לחזות מי צפוי להפיק את התועלת הגדולה ביותר. הדבר מרמז שבעתיד סריקות מוח עשויות לעזור למטפלים להתאים אנשים לטיפולים המתאימים לחיווט המוחי האישי שלהם, מה שהופך את הטיפול מדויק יותר ומשפר את הסיכוי להקלת החרדה החברתית.
ציטוט: Coldham, Y., Yair, N., Azriel, O. et al. The role of the dorsal attention network in attention bias modification for social anxiety disorder. Transl Psychiatry 16, 178 (2026). https://doi.org/10.1038/s41398-026-03957-z
מילות מפתח: חרדה חברתית, אימון קשב, מעקב עיניים, רשתות מוחיות, פסיכיאטריה מותאמת אישית