Clear Sky Science · he
עימות גרעיני במזרח אירופה: שיבוש אקלים ונפילת קרינה רדיולוגית
מדוע זה חשיבותי לכולם
רוב האנשים חושבים על מלחמה גרעינית במונחים של אזורי פיצוץ וענני פטרייה, אך הסכנה הגדולה ביותר לאנושות עלולה לנבוע ממה שקורה בשמיים לאחר מכן. המחקר הזה שואל: מה אם פרצה "מלחמה" גרעינית "מוגבלת" לאורך הגבול אוקראינה–רוסיה, רחוק מרוב אוכלוסיית העולם? באמצעות מודל אקלימי מתקדם מראים החוקרים כי גם סכסוך אזורי כזה עלול לעמעם את השמש, לקרר חלקים נרחבים של כוכב הלכת, לשבש גשמים ויבולים, ולהפיץ זיהום רדיואקטיבי ברחבי העולם — מה שישפיע על מזון, בריאות וביטחון הרבה מעבר לשדה הקרב.

עשן שמגיע לקצה החלל
החוקרים מדמיינים כ־100 התפוצצויות גרעיניות לאורך רצועה של מזרח אירופה, בעוצמה מספיקה להצית שריפות עירוניות ותעשייתיות עצומות. שריפות אלה משחררות הגונה של כחמישה מיליון טון פחמן שחור — סוט — גבוה מאוד אל האטמוספירה העליונה. שם הערפל האפל הזה פועל כמו ספוג סולארי: הוא סופג את קרני השמש, מחמם את האוויר הדליל שסביבו, ומתנשא לאט למעלה. בתוך ימים המודל מראה את עמוד העשן מתפשט בחצי הכדור הצפוני, ובתוך שנה הוא מתעטף סביב הגלובוס ונושר גם לחצי הכדור הדרומי. כיוון שהפיח יושב מעל לעננים ולגשם שבדרך כלל מנקים חלקיקים מהאוויר, הוא נשאר למשך שנים, והופך מה שנראה כמו מלחמה מקומית לאירוע פלנטרי.
צפון קר יותר, חשוך ויבש יותר
עם פחות אור שמש המגיע לפני הקרקע, חצי הכדור הצפוני מתקרר בכ־1 מעלת צלזיוס בממוצע בשנה הראשונה, כאשר אזורי יבשה נפגעים חזק יותר. חלקים של רוסיה מתקררים בכ־5 מעלות צלזיוס וארצות הברית בכ־4 מעלות בחלק מהעונות — מספיק כדי לקצר עונות גידול ולהגביר את הסיכון לגילוי שלכת. עוצמת האור על פני השטח בארה"ב יורדת בכמעט אותה עוצמה שמשתמשות בה עשרות תחנות כוח פחמיות גדולות לכל קמ"ר, וצמיחת הצומח פוחתת ברחבי אזורים רבים בצפון. דפוסי הגשמים משתנים גם הם באופן דרמטי: חגורות החקלאות ברוחב הביניים בצפון אמריקה, אירופה ואסיה נהיות יבשות ב־20–40%, ואזורים מרכזיים של המונסון כמו הודו ומערב אפריקה חווים ירידות חדות בגשם העונתי. בו בזמן, כמה ארצות דרומיות, כולל חלקים מדרום אפריקה ואוסטרליה, נעשות רטובות יותר כאשר רצועת הגשמים הטרופית הראשית של כדור הארץ זזה כמה מעלות דרומה.

כיצד המקום משנה את התוצאה העולמית
כדי להבין האם מיקום המלחמה משפיע, הצוות משווה את תרחיש אוקראינה–רוסיה לתרחיש שנחקר רבות של סכסוך הודו–פקיסטן שמשחרר את אותה כמות פיח. שניהם מקררים את הכוכב בממוצע עולמי דומה, אך המקום שבו מתרכזת ההשפעה שונה מאוד. העשן ממזרח אירופה נוטה להיסחף לעבר קווי הרוח הצפוניים הגבוהים, ומגביר את העמעה והקור על אירואסיה וצפון אמריקה בעוד שהוא מגן במידה מסוימת על האזורים הטרופיים וחצי הכדור הדרומי. לעומת זאת, העשן מדרום אסיה מתפשט יותר דרך הטרופים ואל חצי הכדור הדרומי, ומשנה את דפוס אובדן האור ושינויי המשקעים. זאת מראה שלא רק גודל המלחמה, אלא גם הרוחב הגיאוגרפי שלה מעצב בחוזקה אילו אזורים יסבלו את זעזועי האקלים הקשים ביותר.
קרינה קרובה ורחוקה
המחקר בוחן גם את נפילת הקרינה הרדיואקטיבית על שני קני זמן שונים מאוד. ב־48 השעות הראשונות, פיצוצים על פני השטח שולחים שברים כבדים ורעילים מאוד ברדיואקטיביות במורד הרוח לעשרות קילומטרים, ויוצרים מרקם של אזורים קטלניים. המחברים מעריכים כי בתרחיש שלהם, אזורים שגדולים מאזור ההחרגה של צ׳רנוביל יראו רמות מינון גבוהות מספיק כדי לגרום למחלת קרינה חריפה או מוות למאות אלפי אנשים, לצד פינוי לטווח ארוך ואובדן אדמות חקלאיות. בעשור הבא, מתרחש תהליך שונה. יסודות רדיואקטיביים קלים וארוכי חיים יותר, כמו צזיום‑137 וסטרוּנְציום‑90, נלווים לפיח שבגובה רב ומתערבלים לאט ומשקעים ברחבי הגלובוס. זה מייצר זיהום נמוך אך מדיד על רוב חצי הכדור הצפוני ואפילו לדרום, עם מינוני ממוצע מעט גבוהים יותר במדינות השוכנות תחת מסלולי משקעים מועדפים, כגון חלקים במרכז ובדרום אסיה.
מה המחקר אומר לנו על עתידנו
לקריאה כללית, המסר המרכזי מדכא: אין דבר כזה מלחמה גרעינית ״אזורית״ טהורה. גם סכסוך המוגבל לרצועה של מזרח אירופה עלול לקרר חלקים נרחבים של חצי הכדור הצפוני למשך שנים, לקצץ גשמים על אזורי גידול מרכזיים, ולהפיץ חומר רדיואקטיבי ברחבי העולם — ונחלש חזרה לנורמה רק באיטיות לאחר כ־שש שנים. רמות הקרינה לטווח ארוך עצמן יהיו קטנות יחסית לרקע הטבעי, אך משולבות עם מחסור במזון, העקירה ומערכות בריאות בלחץ, הן יגבירו עוד יותר תמונה הומניטרית קשה. העבודה מחזקת את המסר שמניעת סכסוך גרעיני והפחתת ארסנלים גרעיניים אינם רק מטרות ביטחוניות, אלא צעדים חיוניים להגנת האקלים העולמי, אספקת המזון ובריאות הציבור שעליהן תלויה היומיום של כולנו.
ציטוט: Ranjithkumar, A., Mayne, N., Jones, A.C. et al. Nuclear Conflict in Eastern Europe: Climate disruption and Radiological fallout. npj Clean Air 2, 28 (2026). https://doi.org/10.1038/s44407-026-00064-7
מילות מפתח: השפעות אקלים ממלחמה גרעינית, חורף גרעיני, נפילת קרינה רדיולוגית, פיח פחמן שחור, ביטחון מזון עולמי