Clear Sky Science · he

שילוב מי שפכים מתעשיית השבבים בשרשרת אספקת המקטליזטורים המתכתיים

· חזרה לאינדקס

הפיכת פסולת ממפעל שבבים למשאב שימושי

אלקטרוניקה מודרנית נשענת על מספר עצום של שבבים זעירים, וייצור השבבים האלה צורך כמויות גדולות של חומרים כימיים ומים. מי השפכים הנוצרים מטופלים בדרך כלל כנטל מסוכן, במיוחד מפני שהם מכילים רמות גבוהות של מתכות מומסות. המחקר הזה מראה שלמרות זאת, במקום לזרוק מתכות אלה, ניתן להפוך אותן לכלים רבי‑עוצמה שמסייעים לפתור בעיה סביבתית אחרת: ההצטברות ההולכת וגוברת של פסולת פלסטיק, ובעיקר מכלי שתייה ואריזות.

Figure 1
Figure 1.

מדוע מי השפכים מהשבבים הם אוצר חבוי

מפעלי מעגלות משולבות מבצעים שלבי ניקוי וחיטוש אגרסיביים כדי לעצב תכונות מיקרוסקופיות על וואפרים של סיליקון. רק שיעור קטן מהחומרים המתכתיים בהם משתמשים נשאר על השבבים; רובם נשטפים למי שפכים. מים אלה מכילים ריכוזים גבוהים של נחושת ושל כמויות קטנות יותר של כמה מתכות נוספות. מאחר שמתכות כאלה עלולות להצטבר בגופים חיים, אי אפשר פשוט לשפוך מי שפכים אלה לביוב רגיל. במקביל, נחושת ומתכות קרובות הן בעלות ערך ומוגבלות. החוקרים טוענים שטיפול במי השפכים כחומר גלם במקום כחוב יושב היטב עם עקרונות הכימיה הירוקה והכלכלה המעגלית, שבה זרמי פסולת מוחזרים לשימוש פרודוקטיבי.

ייצור סוג חדש של מקטליזטור מתוך שפכים תעשייתיים

החוקרים אספו מי שפכים אמיתיים ממתקן לוחות מעגלים מודפסים עשירים בתיוני נחושת, לצד נתרן, אבץ, אשלגן ועקבות של מתכות אחרות. הם פיתחו תהליך פשוט שבו מוסיפים אמוניה ואז מאפשרים אידוי מבוקר בנוכחות אבקת סיליקה זולה. כאשר התמיסה מחוממת, נחושת והמתכות הנלוות נקשרות אל הסיליקה ויוצרות חלקיקי מתכת מעורבת זעירים. לאחר ייבוש ואש, מתקבל מקטליזטור נחושת‑על‑סיליקה עם כ־20 אחוז נחושת במשקל, תוך הסרה של יותר מ‑99.9 אחוזים מהנחושת במים המקוריים. מיקרוסקופיה קפדנית וניתוחי קרני רנטגן מגלים שהנחושת קיימת כחלקיקים זעירים ומפוזרים היטב שמכילים הן נחושת מתכתית והן תחמוצת נחושת, עם המון ממשקים ביניהן. ממשקים אלה, שעוצבו בעדינות על ידי המתכות הנוספות מהמימן, מתגלים כחשובים להתנהגות המקטליזטור.

הפיכת בקבוקי פלסטיק לחומר כימי בעל ערך

כדי לבחון את המקטליזטור שמקורו בשפכים, הצוות עבד על פוליאתילן תרפתלט, או PET, הפלסטיק הנפוץ בבקבוקים, בדים ואריזות מזון. PET מיוצר בעשרות מיליוני טונות בשנה, אך פחות מעשירית ממנו ממוחזר באופן יעיל. במגיב מובל בלחץ עם גז מימן וממס, המקטליזטור החדש מפרק את ה‑PET ובונה אותו מחדש ל‑p‑xylene, נוזל ארומטי פשוט הנמצא בשימוש נרחב לייצור PET חדש וכתווסף בדלקים. בתנאים מותאמים, בקבוקי PET מקולפים בעולם האמיתי מומרות כמעט כליל ל‑p‑xylene, עם תשואות מעל 99.9 אחוז, ועולות על ביצועים של מקטליזטור דומה שהוכן ממלחים מסחריים טהורים של נחושת. הביצועים נשמרים גבוהים לאורך מספר מחזורים, והתגובה עובדת היטב אף במגוון רחב של טמפרטורות, לחצים והרכב מי שפכים, מה שמדגיש את החוסן שלה לשימוש תעשייתי.

Figure 2
Figure 2.

כיצד שינויים מבניים זעירים משפרים ביצועים

מדוע מקטליזטור שמקורו בשפכים מלוכלכים עובד טוב יותר מאחד שמיוצר מכימיקלים טהורים? מדידות מפורטות מראות שהמתכות הנוספות בשפכים, ובעיקר נתרן, מקדמות את היווצרות חלקיקי נחושת קטנים יותר, מפוזרים באחידות וחוברים חזק יותר לתמיכת הסיליקה. זה יוצר צמתים רבים בין נחושת מתכתית לתחמוצת נחושת, ומכניס הרבה ואקנציות חמצן—מגרעות זעירות בתחמוצת שמתפקדות כאתרים חזקים שמושכים חלקים מסוימים ממולקולות הפלסטיק. בניסויים עם תרכובות מודל, המקטליזטור נוטה ללכוד ולהחליש קשרים מסוימים בין פחמן וחמצן ב‑PET. גז המימן מתפצל תחילה על הנחושת המתכתית ואז נודד (spillover) לאזורי התחמוצת, שם הוא מסייע לקרוע את הקשרים האלה ולנתב את התגובה לעבר p‑xylene במקום תוצרים לוואי לא רצויים. התוצאה היא מסלול בררני ויעיל מאד שמחזיר פסולת פלסטיק ליחידת בנייה בעלת ערך גבוה.

לקראת שבבים נקיים יותר ופלסטיקים נקיים יותר

באופן פשוט, העבודה הזו מראה שמי השפכים ממפעלים לייצור שבבים ניתן לנקות ולשדרג בו‑זמנית, ולהפוך מתכות מומסות למקטליזטורים שממירים ביעילות פלסטיק בשימוש לחומר גלם לייצור חומרים חדשים. המקטליזטור הפרוטוטיפי נחושת‑על‑סיליקה משיב כמעט את כל הנחושת ממי תעשייה אמיתיים וכמעט את כל הערך הכימי השימושי מפסולת PET, ואסטרטגיות דומות עשויות להתרחב למתכות ותמיכות אחרות. אם יורחב בקנה מידה, גישה זו יכולה לסייע לסגור שתי לולאות בבת אחת: להפחית את טביעת הרגל הסביבתית של ייצור טכנולוגיות מתקדמות ולשפר את מיחזור הפלסטיקים היום‑יומיים.

ציטוט: Liu, Y., Ni, W., Zhou, K. et al. Integrating integrated circuit wastewater into the metal catalyst supply chain. Nat Commun 17, 3997 (2026). https://doi.org/10.1038/s41467-026-70743-2

מילות מפתח: מי שפכים מתעשיית השבבים, מקטליזטור נחושת, העלאת ערך ל-PET, ייצור p-xylene, כלכלה מעגלית