Clear Sky Science · he

הערכת היתכנות השימוש בנתוני סמארטפון לזיהוי סיכון ליתר לחץ ריאתי עורקי אידיופתי

· חזרה לאינדקס

מדוע הטלפון שלכם עשוי לעזור לזהות בעיה שקטה בלב והריאות

רובנו נושאים סמארטפון ורבים עונדים שעון שמקליט בעד שקט צעדים, דופק ושינה. המחקר הזה שואל שאלה פשוטה אך עוצמתית: האם אותות דיגיטליים יומיומיים אלה יכולים לעזור לרופאים לזהות מצב נדיר וחמור של הלב–הריאה הנקרא יתר לחץ ריאתי עורקי אידיופתי (IPAH) בשלבים מוקדמים, הרבה לפני שאנשים מגיעים למרכז מומחה? החוקרים בחנו שנים של נתונים מהעולם האמיתי מטלפונים, משעונים ושאלונים בתוך האפליקציה כדי לראות האם דפוסים עדינים בתנועה היומיומית ובאותות הלב יכולים לרמז על מי נמצא בסיכון גבוה יותר.

Figure 1
Figure 1.

מחלה שקשה לזהות

IPAH מצמצם את כלי הדם שנושאים דם מהלב לריאות. עם הזמן זה גורם לקוצר נשימה, עייפות וסיכון לכשל לבבי. למרות זאת, סימני האזהרה המוקדמים עמומים — עייפות, קוצר נשימה במאמץ — והאבחון המוחלט דורש טיפול חודרני של צנתור לב במרכז מומחה. מטופלים רבים ממתינים כשלוש שנים מאז הופעת התסמינים הראשוניים עד לאבחנה, בזמן שבו המחלה מתקדמת ונהיית קשה יותר לטיפול. צוות המחקר רצה לדעת האם מעקב רציף ופסיבי אחר פעילות יומיומית יכול לספק רמז מוקדם שמשהו לא כשורה.

הפיכת תנועה יומיומית לרמזי בריאות

החוקרים השתמשו באפליקציית My Heart Counts לאייפון, שמתקשרת עם נתוני Apple Health מטלפונים ושעוני Apple. הם גייסו 109 אנשים בבריטניה שכבר היו בעלי אייפון, כולל 33 עם אבחנה מאומתת של IPAH, 14 עם מחלות אחרות קשות (בעיקר אחרי COVID-19 קשה) ו-61 מתנדבים בריאים. עבור חלק מהמטופלים ניתן היה לבחון נתונים היסטוריים השמורים בטלפון בחודשים או בשנים שלפני האבחנה. הם בדקו מדדים פשוטים כגון מספר הצעדים, קצב ההליכה, קומות המדרגות שעלו, התנהגות דופק במנוחה ובתנועה, ואיכות השינה בלילה. המשתתפים גם ענו על שאלות באשר לאורח חיים, מצב רוח ועמדות לגבי פעילות גופנית ומחלה.

מה הנתונים חשפו על החיים היומיומיים

אנשים שפיתחו IPAH כבר ניידו פחות והלכו יותר לאט מאשר המתנדבים הבריאים, אפילו לפני שנאבחנו. הם עשו פחות צעדים, עלו פחות מדרגות והלכו בקצב איטי יותר. קצב המנוחה שלהם נטה להיות גבוה יותר, ושונות הדופק בין פעימה לפעימה היתה נמוכה יותר — סימנים לכך שהגוף עבד קשה יותר והסתגל פחות. הם גם בילו יותר זמן ערים במהלך הלילה. לאחר האבחון והטיפול המדדים האלה בדרך כלל השתפרו: המטופלים הלכו יותר, עלו יותר מדרגות, ודופקם נהיה רגוע וגמיש יותר, מה שמדמה שיפורים שנצפו בבדיקת הליכה סטנדרטית לשש דקות במרפאה. התשובות לשאלוני השקפת עולם ואורח חיים הוסיפו שכבה נוספת: אנשים עם IPAH נטו יותר לספק את ההשפעה של רמת הפעילות הנוכחית שלהם ולהתייחס למחלה כמשהו קבוע או תורשתי, במקום דבר שניתן להשפיע עליו דרך אורח חיים.

להדריך מחשבים לזהות סיכון

כדי לבדוק האם האותות הדיגיטליים האלה יכולים לסייע בסינון IPAH, הצוות אילף מודלים של למידת מכונה על נתוני האפליקציה. שימוש רק במידע שנאסף לפני האבחנה, מודלים שהתבססו על נתונים משעון (כולל דופק) יכלו להבחין בין IPAH לבין קבוצות ביקורת בריאות ומחלות די טוב, עם מדד דיוק שנקרא ROC AUC של כ-0.87. נתוני פעילות מהטלפון בלבד עדיין הציגו ביצועים גבוהים, והוספת תשובות נבחרות משאלונים — במיוחד לגבי אורח חיים וסיפוק מהחיים — העלתה את הביצועים עד לכ-0.94. כאשר ניסו את אותו גישה בקבוצת משתמשי האפליקציה בארה"ב, המודלים עבדו פחות טוב בתחילה, בעיקר כי דפוסי הפעילות ורקעי הבריאות השתנו בין המדינות. אך לאחר אימון חוזר של המערכת עם חלק קטן מנתוני ה־US כדי להתחשב בהבדלים האלה, המודל שוב הגיע לדיוק שימושי (ROC AUC כ-0.74), מה שמרמז שכלים כאלה ניתנים להתאמה לאוכלוסיות שונות.

Figure 2
Figure 2.

מה המשמעות הזאת עבור מטופלים

לקורא הכללי, המסר המרכזי הוא שהצעדים שאתם עושים, הקצב שבו אתם הולכים ואופן תגובת הדופק שלכם במהלך היומיום נושאים מידע בריאותי משמעותי — גם כאשר אתם מרגישים רק מועקה קלה. המחקר הזה, אם כי קטן וחוקר, מראה שנתונים פשוטים הנאספים באופן פסיבי על ידי מכשירי צריכה, בשילוב עם כמה שאלונים קצרים, יכולים לשקף תוצאות של בדיקות בית חולים ולעזור להפריד בין אנשים עם מצב חמור אך חבוי לבין אלו בריאים או עם בעיות אחרות. המחברים מדגישים שצריך מחקרים הרבה יותר גדולים ומגוונים לפני שכלים כאלה יוכלו להנחות טיפול, ושדפוסים שהם מזהים אינם ייחודיים ל־IPAH. עם זאת, עבודתם מצביעה על עתיד שבו טלפונים ומכשירים לבישים יתפקדו כמעריכי אזהרה מוקדמת, יעזרו למטופלים ולרופאים לתפוס שינויים מסוכנים בבריאות הלב–ריאות מוקדם יותר, עם בדיקות פחות פולשניות וטיפול בזמן מתאים יותר.

ציטוט: Delgado-SanMartin, J.A., Keles, M., Errington, N. et al. Assessing the feasibility of using smartphone data to identify risk of idiopathic pulmonary arterial hypertension. npj Cardiovasc Health 3, 16 (2026). https://doi.org/10.1038/s44325-026-00114-9

מילות מפתח: בריאות דיגיטלית, יתר לחץ ריאתי, חיישנים לבישים, ניטור בסמארטפון, למידת מכונה ברפואה