Clear Sky Science · he

האצה עולמית של סיכוני שיטפונות מרוכבים דרך אינטראקציות פלוויות-קיסריות באקלים מתהווה

· חזרה לאינדקס

מדוע מים עולים חשובים לכולם

עבור אנשים הגרים בקרבת חופים ונהרות, שיטפונות כבר אינם זעזועים נדירים שמתרחשים פעם בחיים. ככל שהכדור מתחמם, גשמים חזקים ועליית פני הים נעשים תופעה שמתרחשת במקביל — מה שהופך גאות גבוהה או שיטפון נהר שניתן היה לנהל בעבר לאסון מסוכן בהרבה. מאמר זה חוקר כיצד המכה הכפולה הזו — שיטפונות נהר החופפים לגאות גבוהה — הופכת לסבירה יותר ברחבי העולם, מה גורם לשינוי, ומדוע זה חשוב לבתים, לחוות ולעיריות מהאזורים הטרופיים ועד הארקטי.

Figure 1
Figure 1.

שני סוגי שיטפונות, איום מתגבר אחד

שיטפונות נהר מתרחשים כאשר גשמים עזים שולחים כמויות גדולות של מים במורד הזרם. שיטפונות גאות מתרחשים כאשר פני הים עולים באופן חריג בשל גאות, סערות ועליית פני הים לטווח הארוך. כאשר השניים נפגשים בפי הנהרות — שם הנהרות נפגשים עם הים — המים הימיים פועלים כמו תקע בכיור: הם מאטים את יכולת הניקוז של הנהר ודוחפים מים חזרה במעלה הזרם. המחקר מכנה זאת "שיטפון מרוכב": ההשפעה המשולבת של שיטפון נהר ושטפון חופי שהיא מזיקה יותר מכל אחד מהם בנפרד. כיוון שמיליונים גרים בחופים ובדליות הנמוכות, הבנת תדירות האירועים האלה חיונית לתכנון הגנה, ביטוח ותגובה חירום.

מה החוקרים בחנו ברחבי העולם

המחברים התמקדותו ב־20 ממערכות הנהרות–פי הנהרות המרכזיות בעולם, מהאמזון והניגר ועד המיסיסיפי, הריין והיאנגצה, וכיסו כמעט כל אזור אקלים מרכזי. הם שילבו כמה סוגי נתונים ומודלים: רמות הים ההיסטוריות מאז 1950, תחזיות מודלים אקלימיים של עליית פני הים העתידית, סימולציות מפורטות של גשם וזרימות נהר, ומפות שיטפונות ברזולוציה גבוהה של פי הנהרות. בעזרת כלים סטטיסטיים הם מדדו באיזו תדירות גאות קיצוניות וזרימות נהר קיצוניות התרחשו בעבר, ובאיזו תדירות סביר שיתרחשו במקביל בעתיד חם יותר תחת תרחיש פליטות גבוה. לאחר מכן השתמשו במודלים ממוחשבים ברזולוציה דקה כדי לראות כמה רחוק ועמוק השיטפונות יגיעו כשהכוחות של הנהר והגאות פועלים יחד לעומת כל אחד מהם בנפרד.

עליית הימים מואצת ביחס לשינויים בנהרות

הצוות מצא שרמות הים ב־19 מתוך 20 פי הנהרות שנחקרו עולות בעקביות מאז 1950, במקום אחד אף ביותר מ־5 מילימטר לשנה. כתוצאה מכך, הימים עם גאות קיצונית כבר הופכים לשכיחים יותר. במבט לעתיד עד אמצע המאה, התחזיות האקלימיות מראות חוסר איזון בולט: תדירות שיטפון הגאות צפויה לעלות בממוצע בכ־274 אחוז, בעוד ימי שיטפון הנהר העזים יעלו רק בכ־11 אחוז בממוצע. בכמה אגני מים טרופיים — כולל האמזון, הקונגו, הניגר, הנילוס והאורינוקו — שיטפונות גאות עשויים לעבור מתופעה מזדמנת לכמעט מתמדת בשנים מסוימות, עם עשרות עד מאות ימים שמעל לרמות הקיצוניות של היום.

כאשר גליי נהר פוגשים גאות גבוהה יותר

גם אם השיטפונות הנהריים עצמם אינם גדלים בקצב של קיצוני הגאות, השפעתם משתנה בגלל הים. כשחישבו החוקרים באיזו תדירות זרימות נהר קיצוניות וגאות קיצוניות מתרחשות באותו היום, הם מצאו שהסיכוי לאירועים מרוכבים שכאלה מכפיל את עצמו בערך באגנים גדולים רבים בין התקופה ההיסטורית לעשורים הבאים. בנהרות ודלתאות טרופיות ותת‑טרופיות, כמה נהרות צפויים לראות יותר מ־150 ימי גאות בשנה עד 2050, מה שמעלה באופן משמעותי את הסבירות שחלק מהימים האלה ייחפפו עם זרימות נהר כבדות. מחקר מקרה מפורט של דלתת נהר הפנינה בסין הראה שבתרחיש קיצון, הכללת הגאות הגדילה את שטח השיטפון בכ־25 אחוז בהשוואה לשיטפון רק־נהר, וביותר מ־50 אחוז כאשר שילבו לחלוטין את השפעות הנהר והגאות. דפוסים דומים הופיעו ברחבי 20 האגנים, כאשר אירועים מרוכבים הרחיבו את השטחים מוצפים בכ־23–54 אחוז לעומת מצבי שיטפון יחיד.

Figure 2
Figure 2.

מה המשמעות לחופים ולקהילות

המחקר מסכם כי עליית פני הים העולמית אינה רק מוסיפה מים מעל לשיטפונות נהר קיימים — היא משנה באופן יסודי את התנהגות השיטפונות בפי הנהרות. גאות גבוהה הופכת יותר ויותר למפעיל הדומיננטי של שיטפונות עתידיים באגנים רבים בקו הרוחב הנמוך ובאמצע, והאינטראקציה שלה עם זרימות הנהר יכולה לדחוף רמות מים מסוכנות למעלה בזרם יותר ממה שציפו. עבור מתכננים ותושבים, משמעות הדבר היא שהגנה בפני שיטפונות "טיפוסיים" של נהרות או גליי חוף בנפרד תמעיט בסיכון. במקום זאת, סכרים, מערכות ניקוז, תכנוני קרקע וביטוח חייבים לקחת בחשבון את הסבירות הגוברת שנהרות והים יעלו יחד, מה שהופך סופות וגאות רגילות רבות לאירועי שיטפון מרוכבים מזיקים.

ציטוט: Chen, W., Zheng, Y., Zhou, Y. et al. Global acceleration of compound flood risks through fluvial-tidal interactions in a warming climate. npj Nat. Hazards 3, 13 (2026). https://doi.org/10.1038/s44304-026-00179-7

מילות מפתח: שיטפון מרוכב, עליית פני הים, שיטפונות נהר, סיכון חופי, שינוי אקלים