Clear Sky Science · he

שינויים בעמדות פוליטיות קשורים לשינויים בתגובות העצביות לתכנים פוליטיים

· חזרה לאינדקס

למה המוח הפוליטי שלנו אף פעם לא קבוע לגמרי

רבים מרגישים שהעמדות הפוליטיות שלהם יציבות כמצח, אך רובנו יכולים להיזכר בתקופות שבהן ראינו דברים אחרת. המחקר הזה שואל שאלה בולטת: כאשר הדעות שלנו על פוליטיקאים ומפלגות משתנות בתקופות סוערות, האם גם הדרך שבה המוח שלנו מגיב למסרים פוליטיים משתנה? בעקיבה אחרי אותם אנשים לאורך משבר פוליטי גדול, החוקרים מראים שהמוח שלנו גמיש מפתיע — ושינויים ב"על-מי אנחנו" חשובים יותר משינויים באמונות מופשטות.

Figure 1
Figure 1.

ניסוי טבעי בתקופת תהפוכות פוליטיות

החוקרים ניצלו תקופה יוצאת דופן של כאוס בפוליטיקה הישראלית. בין 2019 ל-2021, בחירות חוזרות, קואליציות מפתיעות והבטחות שבורות ערבבו את המפה הימנית–שמאלית הרגילה ודחפו אנשים לחשוב במונחי מחנות יריבים יותר מאשר אידיאולוגיות נקיות. לפני הבחירות ב-2019, 41 מבוגרים מעורבים פוליטית צפו בסדרת פרסומות מסע הבחירות ונאומים פוליטיים, וכן בסרטון ניטרלי שאינו פוליטי, בעוד מוחם נסרק במכונת MRI. שנתיים וחצי מאוחר יותר, לאחר מספר מחזורי בחירות ומהלך דרמטי של שינוי בריתות, 21 מן המתנדבים הללו חזרו וצפו בדיוק באותם סרטונים בשנית בסורק ומילאו שאלונים מפורטים.

מדידת שינויי דעות באמצעות שאלונים מפורטים

לאחר כל סריקה, המשתתפים מילאו סקרים ארוכים על הסרטונים: מה הם חשבו על המסרים, איך הם הרגישו לגבי המפלגות והפוליטיקאים שמופיעים, וכיצד דעותיהם השתנו מאז 2019. מתוך התשובות הללו בנה הצוות מקדם שינוי פרשנות, או ICC — ציון יחיד שיצג עד כמה התערערה פרשנותו של אדם לכל סרטון. הם פירקו זאת לשני מרכיבים. אחד קיבל ביטוי בשינויים באידאולוגיה: עמדות לגבי מדיניות ועקרונות כלליים. השני קיבל ביטוי בשינויים בתחושות קבוצתיות: חום, אמון ורגשות כלפי פוליטיקאים ומפלגות ספציפיות—בעצם, יחסים של בתוך-הקבוצה לעומת מחוץ-הקבוצה. לא מפתיע, השינויים הגדולים יותר הופיעו במפלגות ומנהיגים שתפקידיהם במציאות השתנו הכי הרבה בין שתי הסריקות, כמו דמויות ימניות שעזרו לאחר מכן להרכיב קואליציה עם יריבים לשעבר.

איפה במוח השינויים ניכרים

כדי לראות כיצד המוח עצמו השתנה, החוקרים השוו דפוסי פעילות בעשרות אלפי מקומות מוח זעירים בזמן שאנשים צפו בקטעי הפוליטיקה ב-2019 ושוב ב-2021. אזורי חישה בסיסיים המעבדים ראייה ושמע—בחלק האחורי של המוח—נראו יציבים להפליא, כאילו פשוט מפעילים מחדש את אותו סרט. לעומת זאת, אזורים עמוקים יותר המעורבים בזיכרון, רגש והתגמול הראו שינויים גדולים בהרבה לאורך הזמן. אלה כללו את ההיפוקמפוס (חשוב לבניית וזכירת זיכרונות), האמיגדלה (מפתח לתגובות רגשיות) וחלקים מהסטריאטום כגון הקאודט (קשור להגמול ומוטיבציה). באופן קריטי, ככל שפרשנותו של אדם לסרטון השתנתה יותר, כך דפוסי הפעילות באזורים אלה נבדלו יותר בין שתי הסריקות.

נאמנויות קבוצתיות גוברות על אמונות מופשטות

כאשר הצוות הפריד בין שני צדי הזהות הפוליטית, עלה דגם ברור. שינויים בתחושות כלפי בתוך-הקבוצה ומחוץ-הקבוצה—מי נחשב "אנחנו" ומי "הם"—התיישרו בחוזקה עם שינויים בפעילות המוח באמיגדלה, בהיפוקמפוס ובסטריאטום. הזזות בעמדות אידיאולוגיות, כמו דעות על מדיניות, הראו קשרים חלשים הרבה יותר וכללו מקומות מוח מעטים בהרבה. במילים אחרות, מעגלים רגשיים וקשורים לזיכרון אלו נראו עוקבים אחר עליות ונפילות בנאמנויות קבוצתיות יותר מאשר שינויים בעקרונות ברמת-על. מעניין כי רשת של אזורים המקושרת לעתים קרובות לסיפורים ולהרהור עצמי, הידועה כרשת המצב-ברירת-מחדל, לא הראתה את הקשר החזק הצפוי עם פרשנויות משתנות, מה שמעיד שהנרטיב המרכזי שאנשים לקחו מהסרטונים נשאר יחסית יציב בעוד העמדה הרגשית שלהם כלפי הדמויות התפתחה.

Figure 2
Figure 2.

מסקנות לגבי הקיטוב במציאות

ללא רקע מקצועי, המסקנה פשוטה אך חזקה: המוח שלנו אינו קובע את הפוליטיקה שלנו מלידה. במקום זאת, ככל שהאירועים החברתיים והפוליטיים מתגלגלים, הם מעצבים מחדש כיצד מערכות הרגש, הזיכרון והתגמול המרכזיות מגיבות לתכנים פוליטיים. המחקר הזה—אחד הראשונים שמעקבים אחרי מוחות אותם בני אדם לאורך שנות טלטלות פוליטיות—תומך ברעיון שחוויות חברתיות ונאמנויות קבוצתיות משתנות מעצבות את תגובותינו העצביות, ולא ההיפך. הוא גם מראה שהפוליטיקה המודרנית עשויה להיות מונעת פחות על ידי הבדלים באידאולוגיה ויותר על ידי תשובות משתנות לשאלה: "אתה איתנו או נגדנו?" הבנת היות מוחנו הפוליטי פלסטי עשויה לפתוח דלת לדרכים חדשות להקל על העוינות ולעזור לאנשים לחשוב מחדש על שביתות ותפיסות ממושכות.

ציטוט: Boiman, G., Ohad, T., Zvi, Y. et al. Changes in political attitudes are associated with changes in neural responses to political content. Commun Psychol 4, 29 (2026). https://doi.org/10.1038/s44271-026-00395-x

מילות מפתח: נוירו-פוליטיקה, פלסטיות מוחית, זהות קבוצתית, קיטוב פוליטי, מחקר fMRI