Clear Sky Science · he

תגובה למתח מליחות של שמרים שחורים מבודדים מתוך משקעים עמוקי-ים במפרץ מקסיקו

· חזרה לאינדקס

חיים בעולם נסתר ומלוח

הרחק מתחת לפני השטח של מפרץ מקסיקו, בבוץ קר בעל לחץ גבוה שבו השמש אינה מגיעה, פטריות פורחות בשקט. ביניהן מצויים "שמרים שחורים" — יצורים זעירים כהי-צבע שמתעלמים מקיצוניותי מליחות שהיו הורגים רוב החיים. המחקר הזה שואל שאלה פשוטה אך מרתקת: איך הפטריות המעמקיות הללו שורדות ואפילו משגשגות כשהן מוקפות בריכוזי מלח שיכולים להתחרות בבריין, ואילו מולקולות מיוחדות הן יוצרות בזמן הזה?

פטריות מוזרות מתחת לגלים

החוקרים התחילו בהשבת שלושה מינים של שמרים שחורים ממשקעים מעמקים בעומק של שניים-שלושה קילומטרים מתחת לפני הים. מינים אלו — Salinomyces thailandicus, Neophaeotheca triangularis ו-Neophaeotheca salicorniae — שייכים לקבוצה של פטריות הידועות בפיגמנט הכהה וביכולתן לעמוד בתנאים קשים. כשצוות המחקר גידל את הפטריות במעבדה בטווח רחב של ריכוזי מלח, הם מצאו שכל השלושה יכולים לצמוח בתנאים מלוחים מאוד, עד בסביבות 20 אחוז מלח עבור רובם. זה מציב את השמרים הללו בין הפטריות העמידות למלח ביותר הידועות, לצד כמה מיקרובים "קיצוניים" קלאסיים.

Figure 1
Figure 1.

משני צורה תחת לחץ מלוח

המלח עשה יותר מאשר להאט או להאיץ גידול; הוא שינה את מראה הפטריות ואת אופן חלוקתן. מין אחד, S. thailandicus, גדל כסיבים מסולסלים במלח נמוך אך עבר לצורות עגולות יותר, דמויות שמרים, כשהמלח עלה. N. triangularis עשה את ההפך, והפך לסיבי יותר ברמות מלח גבוהות יותר, בעוד ש-N. salicorniae שילב את שתי הצורות אך גדל לאט יותר ככל שהמלח עלה. באמצעות מיקרוסקופיה בזמן-חולף צפו המדענים בתאים הללו מתחלקים בדרכים לא מקובלות, כשהם מייצרים חבילות של תאי בת בתוך תא אם שמתפוצץ מאוחר יותר, או משנים את תזמון הנביטה בהתאם לרמת המלח. דפוסי גידול גמישים אלה ככל הנראה עוזרים לפטריות להתמודד עם תנאים משתנים בביתן העמוק-ימי.

כוח המגן של הפיגמנט הכהה

מאפיין של השמרים השחורים הוא מלנין, הפיגמנט הכהה שגם צובע עור ושיער אנושיים. בפטריות אלה המלנין מרוכז בדופן התא ונחשב כמגן נגד מתח. הצוות השתמש בכימיקל בשם פטלאיד כדי לחסום אחת מדרכי הייצור המרכזיות של המלנין ואז בחן את התאים במיקרוסקופים אלקטרוניים רבי עוצמה. כאשר ייצור המלנין היה שלם, דפנות התאים לרוב הסתמנו ועבותו בתנאים מלוחים, וגרגירים כהים הצטברו בתוך ועל הדפנות. ערוצים זעירים בדפנות של מיני Neophaeotheca נראו מובילים את הפיגמנט כלפי חוץ, שם הוא הצטבר על פני התא. כאשר המלנין נחסם, צורת הגידול הסיבית הייתה כמעט אבודה לחלוטין ונשארו רק תאים מצורפים בדמות שמרים, מה שמדגיש שהפיגמנט הזה אינו רק צבע אלא מרכיב מבני בבניית ושימור צורות הפטריה תחת מתח.

Figure 2
Figure 2.

שינוי הכימיה הפנימית כדי להתגבר על המלח

מעבר לשינויים בצורה ובדפנות, הפטריות גם שינו את הכימיה הפנימית שלהן. באמצעות ספקטרומטריית מסה ברזולוציה גבוהה, החוקרים פרופלו מאות מולקולות זעירות המיוצרות על ידי התאים וסביבתן בתנאי מלח נמוך וגבוה, עם ובלי עיכוב יצירת המלנין. חומצות שומן שלטו בין המינים, מרמזות שהפטריות מרכיבות מחדש את ממברנותיהן כדי להישאר גמישות בתנאים מלוחים. מין אחד, N. triangularis, הלך רחוק יותר והגביר ייצור של חומצות אמינו ופפטידים קצרים בריכוז מלח גבוה, אסטרטגיה שמוכרת יותר מצמחים עמידי-מלח מאשר מפטריות. הצוות גם זיהה מולקולות סוכר נדירות, ליפידים שונים ואמינוציקליטולים — תרכובות טבעתיות שבדכ נדירות בהקשר של פטריות — שעשויות לפעול כמגנים שלא זוהו קודם. כשחסם המלנין, כל שלושת המינים הרחיבו את הספרייה הכימית שלהם, במיוחד בפחמימות וליפידים, כאילו מפצים על אובדן שכבת ההגנה המרכזית.

מפעלים נסתרים של מולקולות מועילות

רבות מהתרכובות שזוהו דמו לבני-משפחה של מולקולות שכבר מוכרות מפטריות ימיות אחרות כבעלות פעילות אנטיבקטריאלית, אנטי-פטרייתית, אנטי-דלקתית או אנטי-סרטנית. אלה כוללות נגזרות מסוימות של חומצות שומן, סטרואידים, אלקלואידים ומבנים ארומטיים מורכבים. מכיוון שרוב המטבוליטים היו קשורים לחומר הביומסה של הפטריות, הם עשויים להיות מרוכזים בתוך או סביב פני התא, וככל הנראה יוצרים ציפויים מגינים נגד מלח ולחצים אחרים. לפיכך המחקר לא רק מגלה כיצד שמרים שחורים עמידים לנים את בית גידולם הקיצוני, אלא גם מציב את הפטריות העמוקות הללו כמקורות מבטיחים ועדיין ברובם לא מנוצלים של כימיקלים חדשים בעלי פוטנציאל ביוטכנולוגי ורפואי.

מסקנות לתמונה הרחבה

באופן פשוט, העבודה מראה ששמרים שחורים ממפרץ מקסיקו שורדים מתח מלח עז על ידי שינוי צורתם, העבת והחשכת דפנות התאים והפיכת הכימיה הפנימית. המלנין פועל כשריון רב-תכליתי, תומך ביצירת סיבים ועוזר לווסת מה שעובר דרך הדופן, בעוד שחומצות שומן, חומצות אמינו ומולקולות זעירות אחרות מחדדות את האופן שבו התאים מתמודדים עם סביבתם המלוחה. יחד, הטריקים הללו מאפשרים לפטריות להסתגל לאחד מהביתיים המאתגרים ביותר על פני כדור הארץ — והופכים אותן למועמדות מעניינות לגילוי מוצרים טבעיים חדשים ושימושיים.

ציטוט: Camacho-López, M.D., Figueroa, M., Hernández-Melgar, A. et al. Salinity stress response of black yeasts isolated from deep-sea sediments of the Gulf of Mexico. Commun Biol 9, 396 (2026). https://doi.org/10.1038/s42003-026-09673-0

מילות מפתח: פטריות מעמקים, שמרים שחורים, עמידות למלח, מלנין, מטבוליטים ימיים