Clear Sky Science · he
חקירת התנהגות כוונון מוקדית בשלב מוקדם באמצעות מעקב עיניים לסיווג הפרעת קשב/היפראקטיביות
מדוע המקום שבו אנו מביטים יכול לחשוף בעיות קשב נסתרות
הורים ומורים לעיתים שמים לב שלעיתים ילדים נראים מנטלית "בעולם אחר" אפילו במשימות פשוטות. מבחני קשב מסורתיים בודקים עד כמה מהר או מדויק הילד לוחץ כפתור, אך בדיקות אלו עלולות לפספס הבדלים עדינים באופן שבו הקשב נע בסצנה. המחקר הזה שואל שאלה פשוטה עם השלכות משמעותיות: האם על ידי צפייה מדויקת בתנועות העיניים של ילדים במשחק ויזואלי קל אפשר לזהות סימנים מוקדמים להפרעת קשב/היפראקטיביות (ADHD) בצורה ברורה יותר מאשר נתוני לחיצות כפתור בלבד?

משחק מבט פשוט עם מטרה מוסתרת
החוקרים הזמינו ילדים בכיתות היסוד המוקדמות, חלקם עם אבחנת ADHD ואחרים בהתפתחות תקינה, לשחק במה שתואר כ"משחק מציאת הנקודה האדומה". בכל ניסיון הופיעה במרכז מסך מחשב תמונה של פנים או חץ שהצביע לאחת מארבע הפינות. לאחר השהייה קצרה הופיעה בנקודות שתי נקודות — אדומה (המטרה) וכחולה (הסחה) — בשתי פינות שונות. הילדים הונחו להביט במרכז, ואז להזיז את מבטם לנקודה האדומה וללחוץ על מקש שמתאים למיקום שלה. בזמן שהמשימה נראתה פשוטה וללא לחץ, מעקב עיניים במהירות גבוהה הקליט כל תזוזת עין קטנה, מה שאפשר לצוות לראות לא רק האם הילדים טעו או צדקו, אלא כיצד עיניהם חיפשו את המטרה רגע אחר רגע.
השוואת קשב אצל ילדים עם ובלי ADHD
כאשר החוקרים השוו 19 ילדים עם ADHD ל‑27 ילדים בהתפתחות טיפוסית, הם מצאו הבדלים מתונים בלבד במדדים המסורתיים כמו דיוק לחיצת כפתור וזמן תגובה, במיוחד בהתחשב בפשטות המשחק. לעומת זאת, נתוני תנועות העיניים סיפרו סיפור עשיר יותר. ילדים בהתפתחות תקינה נטו לבצע תנועות עיניים תכופות ומהירות יותר מהאות אל המטרה, כאשר עמדות המבט התפשטו באופן רחב יותר על המסך. ילדים עם ADHD, בהשוואה לכך, הראו פחות תנועות עיניים ובילו יותר זמן בהחזקה של המבט במקום אחד במהלך חלון הגילוי של המטרה. הם גם היו פחות נוטים לעקוב באופן חלק אחרי כיוון ההנחיה, ולעתים קרובות יותר נראו כמגלים את המטרה מבלי להביט בה ישירות באופן ברור.

מה תנועות העיניים מגלות על מאמץ נסתר
על ידי הזנת תכונות התנהגותיות ומעקבות עיניים למודלים סטטיסטיים, המחברים בדקו עד כמה סוגי נתונים שונים מצליחים להפריד בין ילדים עם ADHD לעמיתיהם. מודלים שהתבססו רק על התנהגות לחיצת כפתור עשו עבודה סבירה, אך מודלים שהשתמשו בתכונות מתנועות העיניים — כמו מספר הסקרדות (קפיצות מהירות של העיניים), התפשטות המבט וכמה פעמים הילדים עקבו אחרי ההנחיה — הצטיינו יותר. למעשה, נתוני העיניים לבדם חזו את השתייכות הקבוצה כמעט בדיוק ברמת מודל משולב שהשתמש גם במדדי לחיצת כפתור. מדד אחד בלט במיוחד: משך כל קיבוע במהלך גילוי המטרה. לילדים עם ADHD היו קיבועים ארוכים יותר באופן אמין, למרות שזמני התגובה הכוללים שלהם היו דומים. ה"הסתכלות" הממושכת הזו הרחק מהמטרה תיאמה בחוזקה את הדירוגים הקליניים של חוסר קשב והיפראקטיביות.
להסתמך על ראייה צידית במקום מבטים ישירים
המחקר בחן גם כיצד הילדים השתמשו ברמזים חברתיים (זוג עיניים) מול רמזים לא חברתיים (חצים), וכיצד הם הזיזו את תשומת ליבם בהקשרים השונים הללו. ילדים בהתפתחות תקינה הראו לעתים קרובות יותר "קשב משותף" חלק — מבטם נע מהפנים המרכזיות אל המיקום שהן הצביעו עליו. ילדים עם ADHD הראו פחות תגובות כאלו ובמקום זאת היו נוטים להמשיך ולהיתקע במבט על הפנים המרכזיות בעוד שבכל זאת הגיבו נכון, מה שמעיד על הסתמכות גדולה יותר על ראייה פריפריאלית. התבנית הזו בלטה במיוחד בתנאי הפרעה נמוכה, מה שמרמז שגם כאשר הסביבה פשוטה, ילדים עם ADHD עשויים להיות פחות נוטים לחקור באופן פעיל בעזרת עיניהם ויותר נוטים לזהות אירועים בצורה פסיבית בקצוות שדה הראייה שלהם.
מה המשמעות של זה להבנה ולסריקה של ADHD
למישהו שאינו מומחה, הממצאים האלה מרמזים ש‑ADHD איננה רק חוסר שקט או שעמום קל — היא כוללת גם הבדלים עדינים באופן שבו העיניים והמוח מתואמים כדי לנהל קשב, אפילו במשימות פשוטות מאוד. עצירות עינית ממושכת במקום הלא נכון והסתמכות כבדה על ראייה פריפריאלית מצביעות על סוג של "קשב דביק" האיטי לזוז למקום הנדרש. מכיוון שתבניות אלו ניתנות לגילוי באמצעות מעקב עיניים במשחק קצר, הן יכולות לשמש כסימני התנהגות מוקדמים שמשלימים, ולא מחליפים, ראיונות קליניים ושאלוני הערכה. בעתיד, מבחנים מבוססי מבט מסוג זה עשויים לסייע לזהות ילדים המתקשים בקשב מוקדם ובאובייקטיביות רבה יותר, וכך להנחות תמיכה בזמן המתאים בבית ובכיתה.
ציטוט: Lee, S., Lee, S., Jeong, I. et al. Exploring early-stage orienting behavior using an eye tracker for attention deficit hyperactivity disorder classification. Sci Rep 16, 8671 (2026). https://doi.org/10.1038/s41598-026-41419-0
מילות מפתח: ADHD, מעקב עיניים, קשב אצל ילדים, התנהגות המבט, סריקה מוקדמת