Clear Sky Science · he

שינוי אוטונומי חמור במהלך הרפיית שרירים פרוגרסיבית של ג'ייקובסון אצל ספורטאים חובבים גברים במשקל תקין לעומת משקל יתר

· חזרה לאינדקס

למה הרפיית השרירים יכולה להרגיע את הלב

אנשים רבים פונים לתרגילי הרפיה כדי להירגע אחרי עבודה או פעילות גופנית, אבל מה בדיוק הטכניקות האלה עושות בגוף? המחקר בדק שיטה קלאסית בשם הרפיית שרירים פרוגרסיבית של ג'ייקובסון ושאל האם היא משנה את תגובת הלב ללחץ והאם שינויים אלה שונים בין גברים צעירים שמתאמנים בקביעות במשקל תקין לעומת משקל יתר.

Figure 1
Figure 1.

שגרה פשוטה של מתיחה ושחרור

הרפיית שרירים פרוגרסיבית (PMR) היא שגרה מובנית שבה מתוחים בכוונה קבוצות שרירים שונות ואז משחררים אותן. במחקר זה 63 גברים צעירים, ספורטאים חובבים, שכבו על הגב בעיניים עצומות בעוד מדריך מאומן הוביל אותם בסשן PMR של 20 דקות. הם התכווצו למשך כ־חמש שניות בשרירים בכפות הרגליים, הרגליים התחתונות, הבטן, הזרועות, הכתפיים, הצוואר והפנים, ואז שחררו למשך עשר שניות — והתקדמו בהדרגה מהגוף התחתון לעליון. במקביל הם נשמו לאט ועמוק — בערך ארבע נשימות בדקה — כדי להעצים את תחושת ההרפייה.

להקשיב לאיתותים האוטומטיים של הגוף

החוקרים התעניינו במערכת העצבים האוטונומית, השולטת באופן שקט בקצב הלב, בנשימה ובתפקודים חיוניים אחרים. הם עקבו אחרי שונות קצב הלב (HRV) — שינויים זעירים מקצב לדפיקה שמגלים עד כמה ענף ה"מנוחה ועיכול" (הפרסימפתטי) פועל ביחס לענף ה"הילחם או ברח" (הסימפתטי). הספורטאים חולקו לשתי קבוצות לפי מדד מסת גוף: 38 במשקל תקין ו‑25 במשקל יתר, אף שאף אחד מהם לא היה שמן. הצוות מדד HRV, דירוג פשוט של מתח נתפס וביצוע פיזי בסיסי (עוצמת אחיזה, קפיצה לרוחק ממצב עמידה, גמישות ומבחן עירנות חזותית) לפני ה‑PMR, בדקות האחרונות של תקופת ההרפיה ומיד לאחר המפגש.

תגובות הלב והמתח במהלך ההרפיה

במהלך שלב ה‑PMR הופיעו סימנים ברורים לכך שהגוף מפנה לכיוון מצב רגוע בשתי קבוצות המשקל. קצב הלב ירד ומדדי HRV הקשורים לפעילות פרסימפתטית עלו, מה שמראה שמערכת העצבים נטתה לעבר מנוחה והתאוששות בעוד הספורטאים שכבו בשקט ומתוחים ואז שחררו את השרירים. במקביל, אותות בתדירויות נמוכות בספקטרום ה‑HRV — שלרוב מקושרים לשילוב של מתח ודפוסי נשימה — ירדו, בעוד האותות בתדרים גבוהים שקשורים יותר לנשימה רגועה עלו. גם דירוגי המתח הנתפס ירדו לאחר הסשן, מה שמרמז שהמשתתפים לא רק הראו פיזיולוגיה רגועה יותר אלא גם הרגישו פחות מתוחים.

Figure 2
Figure 2.

לספורטאים במשקל יתר היה תיקון רוגע חזק יותר

אחת הממצאים המעניינים נגעה להבדלים בין קבוצות המשקל. החוקרים ציפו שהספורטאים במשקל תקין יגלו תגובת הרגעה חזקה יותר, אך הופיע הדפוס ההפוך. שני מדדי HRV מרכזיים של פעילות פרסימפתטית עלו באופן משמעותי רק בקבוצת המשקל היתר במהלך ה‑PMR. ממצא זה מצביע שאצל ספורטאים אלה ייתכן שהיה "מרחב שיפור" גדול יותר, כי אנשים עם משקל גבוה נוטים להתחיל עם פרופיל אוטונומי יותר מעורר — נהיגה סימפתטית גבוהה יותר וטון וגאלי בסיסי נמוך יותר. כשהם עשו טכניקת הרפיה ממוקדת, לבבותיהם הראו היפוך בולט לעבר מצב רגוע יותר, אף על פי שהיקף השינויים האבסולוטי היה מתון.

מה זה אומר לחיי היומיום

המחקר מציע שסשן יחיד של 20 דקות של הרפיית שרירים פרוגרסיבית יכול לדחוף את הגוף לכיוון מצב רגוע יותר וידידותי יותר ללב הן אצל ספורטאים חובבים במשקל תקין והן אצל כאלה עם משקל יתר, ושמשקל יתר עשוי להניב לפחות יתרון שווה, ואם לא יותר, בטווח הקצר. השינויים בביצועים הפיזיים מייד לאחר הסשן היו קטנים ומעורבים, והמחקר לא בחן תרגול לאורך זמן, כך שאין באפשרותו לטעון על יתרונות בריאותיים מתמשכים. עם זאת, התוצאות תומכות ברעיון ששגרה פשוטה, בעלת עלות נמוכה וניתנת ללמידה בפעם אחת של מתיחה ושחרור שרירים — בצירוף נשימה איטית — יכולה להפחית באופן זמני את המתח הנתפס ולקדם איזון בריא יותר בשליטה האוטומטית של הלב, ללא תלות בגודל הגוף.

ציטוט: Bustamante-Sánchez, Á., de la Torre-Gómez, S. & Clemente-Suárez, V.J. Acute autonomic modulation during Jacobson’s progressive muscle relaxation in normal-weight vs. overweight male recreational athletes. Sci Rep 16, 4732 (2026). https://doi.org/10.1038/s41598-026-35237-7

מילות מפתח: הרפיית שרירים פרוגרסיבית, שונות קצב לב, הפחתת מתח, ספורטאים עם משקל יתר, מערכת העצבים האוטונומית