Clear Sky Science · he

סמנים ביולוגיים לתגובה לפלבוציקליב בשילוב אנסטרוזול לפני ניתוח בסרטן שד חסר HER2 ובעל קולטני אסטרוגן עמיד להורמונים: ניסיון שלב 2

· חזרה לאינדקס

מדוע מחקר זה חשוב לחולים ולבני משפחה

נשים רבות עם צורת סרטן שד נפוצה מגיבות בתחילה היטב לטיפולים החוסמי הורמונים, אך חלק מהגידולים מפתחים עמידות ומתחילים לגדול שוב. המחקר הזה שואל שאלה חשובה: האם הוספת תרופה חדשה החוסמת את מחזור התא לטיפול ההורמונלי הסטנדרטי יכולה לסייע במקרים קשים לטיפול, והאם ניתן לזהות סימנים בגידול שמנבאים מי יפיק תועלת ומי לא?

מבט מקרוב על גידולי שד עקשניים

הניסוי התמקד בגידולי שד חיוביים לקולטני אסטרוגן ו‑HER2 שלילי, התת‑סוג השכיח ביותר. כל 34 המטופלות כבר קיבלו טיפול הורמונלי לפני ניתוח (מעכב ארומטאז) אך עדיין הראו פעילות חלוקת תאים, כלומר הסרטן נחשב "עמיד להורמונים". החוקרים טיפלו בנשים אלה לפני הניתוח בשילוב של התרופה ההורמונלית אנסטרוזול והחוסם מחזור התא פלבוציקליב. הם מדדו את קצב חלוקת התאים באמצעות הסמן Ki67. כאשר Ki67 ירד לרמות נמוכות מאוד אחרי שבועיים, נאמר שהגידול הגיע ל"עצירה מלאה של מחזור התא", מה שמעיד על עצירת חלוקת התאים הסרטניים.

Figure 1
Figure 1.

מי הגיב לשילוב התרופות?

מבין 33 המטופלות שהגידולים שלהן ניתנו להערכה מלאה, 57.6% הגיעו לעצירה מלאה של מחזור התא כבר אחרי שבועיים של טיפול משולב. כאשר השתמשו בסף צנוע יותר — סיווג הגידולים כ"רגישים" אם Ki67 ירד מתחת ל‑10% — כ‑2/3 מהגידולים סווגו כמשתתפים. מטופלות שהגידולים שלהן נשארו בעלי Ki67 גבוה נטו להיות עם גידולים אגרסיביים יותר: דרגה גבוהה יותר, גודל גדול יותר ורמות Ki67 התחליות גבוהות יותר. כמו כן היו יותר סיכויים שהם שייכים לתת‑הסוגים המולקולריים ה"לא‑לומינליים", שלרוב מתנהגים בתוקפנות רבה יותר מאשר גידולי "לומינל A" המונעים על‑ידי הורמונים.

מה גורם לחלק מהגידולים לעמוד בעמידות לטיפול?

הצוות חקר מעבר לשיעורי התגובה בלבד וניתח לעומק דגימות גידול באמצעות רצף DNA, רצף RNA ופרופיל חלבונים. גידולים עמידים לא הוגדרו על‑ידי מוטציה בודדת; במקום זאת הראו דפוס של "חיווט יתר פעיל". בהשוואה לגידולים רגישים, לגידולים העמידים היה אות מוחלש של איתות קולטני אסטרוגן אך פעילות מוגברת במסלולים שמניעים חלוקת תאים וצמיחה, כגון גנים של מחזור התא, מסלול הצמיחה mTOR, וכמה רשתות דלקת והתערבות אינטרפרון. הם הראו גם רמות גבוהות יותר של "בלמים" חיסוניים, הידועים כמחסומי חיסון, כולל גנים כמו IDO1 ו‑PD‑L1 המסייעים לגידול להתחמק ממערכת החיסון של הגוף.

ממסלולים לטיפולים פוטנציאליים חדשים

כדי לבדוק האם מסלולים אלה המואצים ניתן לנצל נגד הגידול, החוקרים יצרו דגמי תאים מעבדתיים שהפכו לעמידים למעכבי CDK4/6 כמו פלבוציקליב. תאים עמידים אלה הראו את אותה חתימה של הגברת איתות מחזור התא ואינטרפרון/דלקת שנצפתה בדגימות החולים. כאשר נחשפו לתרופות החוסמות את איתות JAK‑STAT — מסלול מפתח מדרגה תחתונה של אינטרפרון — אחת מהתרופות, פקריטיניב, הייתה יעילה במיוחד בהאטת הצמיחה של תאים עמידים ואורגנואידים נגזרי מטופלות. ממצא זה מרמז ששילוב מעכבי CDK4/6 עם תרופות הממוקדות ל‑JAK עשוי להיות אסטרטגיה מבטיחה למטופלות שהסרטן שלהן התגבר על הצירופים הקיימים.

Figure 2
Figure 2.

טביעת אצבע גנטית שמנבאת תוצאה

בהשוואה בין גידולים רגישים לעמידים בשני ניסויים קשורים, החוקרים בנו "חתימת עמידות" של 33 גנים הכוללת גנים המעורבים בחלוקת תאים, תיקון DNA, איתות צמיחה, מטבוליזם ותגובות חיסוניות/דלקתיות. טביעת אצבע גנטית זו הבחינה במדויק בין גידולים רגישים לעמידים בניסוי. במטפלות בקבוצת אימות עצמאית של 151 חולות עם סרטן שד גרורתי שטופלו בשגרה במעכבי CDK4/6 יחד עם טיפול הורמונלי, אלו שצברו ציון גבוה לחתימת העמידות חוו זמן קצר יותר עד להתקדמות המחלה ומשך חיים כללי קצר יותר. במילים אחרות, דפוס גנים זה שנמדד לפני הטיפול יכול לסמן מטופלות שפחות צפויות להפיק תועלת ממנות סטנדרטיות מבוססות CDK4/6 לאורך זמן.

מה משמעות הממצאים לטיפול בעתיד

עבור אנשים המתמודדים עם סרטן שד חיובי לקולטן אסטרוגן ועמיד להורמונים, המחקר מציע גם תקווה וגם מפת דרכים. הוא מראה שהוספת פלבוציקליב לאנסטרוזול עדיין יכולה לשתק את צמיחת הגידול ביותר מחצי מהמקרים העמידים. במקביל, הוא חושף שחלק מהגידולים מסתמכים על מסלולי צמיחה חלופיים ומסלולים חיסוניים, מה שהופך אותם לקשים יותר לשליטה. חתימת ה‑33 גנים החדשה והגילוי שתרופות הממוקדות ל‑JAK כמו פקריטיניב יכולות לעכב תאים עמידים מצביעים על טיפולים מותאמים אישית: לזהות מי פחות צפוי להגיב לצירופים הסטנדרטיים ולהפנותן מוקדם יותר לניסויים הבודקים שותפים תרופתיים חדשים שפועלים ישירות על מסלולי השרידה החלופיים של הגידול.

ציטוט: Kong, T., Mabry, A., Highkin, M. et al. Biomarkers of response to neoadjuvant palbociclib plus anastrozole in endocrine-resistant estrogen receptor-positive/HER2-negative breast cancer: a phase 2 trial. Nat Commun 17, 949 (2026). https://doi.org/10.1038/s41467-026-68570-6

מילות מפתח: סרטן שד חיובי לקולטן ER, מעכבי CDK4/6, עמידות להורמונים, סמנים גידוליים, פלבוציקליב אנסטרוזול