Clear Sky Science · he

כמה סוגים חדשים של מולקולות RNA רגולטוריות קטנות מראים שינויים נרחבים בסכיזופרניה ובהפרטות דו-קוטביות וקישורים נרחבים לתהליכים מוחיים קריטיים

· חזרה לאינדקס

מסרים נסתרים במוח

סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית יכולות לשנות באופן דרמטי את האופן שבו אנשים חושבים, מרגישים ופועלים, אך השורשים הביולוגיים של מחלות אלה עדיין נחקרים. המחקר הזה מתמקד בשכבה מעט ידועה של כימיה מוחית: מולקולות RNA זעירות שאינן יוצרות חלבונים אלא מסייעות לבקר אילו גנים מופעלים או מדוכאים. בעזרת חקירה של "לחישות מולקולריות" אלה ברקמת מוח של אנשים עם וללא ההפרעות, החוקרים חושפים רמזים חדשים על האופן שבו תאי מוח מתקשרים, מזדקנים ותומכים בזיכרון ובמחשבה.

רגולטורים זעירים עם השפעה גדולה

רוב המחקרים הגנטיים על סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית התמקדו בגנים המקודדים לחלבונים. אך המוח רווי גם ב-RNAים קטנים שאינם מקודדים — מקטעים קצרים של RNA שמאלטים את פעילות הגנים. הצוות ניתח דגימות לאחר המוות של הקורטקס הפרה-פרונטלי, אזור חשוב להחלטות ולרגשות, מ-53 אנשים עם סכיזופרניה, 40 עם הפרעה דו-קוטבית ו-77 בקרים ללא פגיעה. הם השתמשו בריצוף בעומק גבוה ובצינור חישובי מיוחד לרישום מספר סוגי RNA קטנים, כולל וריאנטים של מיקרו-RNA (המכונים isomiRs), שברי RNA שמקורם ב-tRNA (tRFs), שברי rRNA (rRFs) ו-Y RNA (yRFs). באופן מפתיע, רק ארבע קבוצות אלו הרכיבו כ-98 אחוז מכלל ה-RNAים הקטנים שנתגלו בדגימות.

Figure 1
Figure 1.

שינויים רחבים במוח החולה

כאשר המדענים השוו מטופלים עם סכיזופרניה לבקרים, כ-15 אחוז מה-RNAים הקטנים שנמדדו הראו שינויים משמעותיים בכמותם. רבות מהסטיות הללו הופיעו גם בהפרעה הדו-קוטבית, אם כי במידה פחותה. חלק מווריאנטי המיקרו-RNA שכבר היו בשפע הפכו לעשירים עוד יותר, בעוד ששברי tRNA, rRNA ו-Y RNA רבים פחתו. בתוך כל משפחת RNA, מולקולות קרובות יכולות לנוע בכיוונים מנוגדים, מה שמדגיש עד כמה שכבת הבקרה הזו היא דקה ומדויקת. המחקר גם מצא כי חלק נכבד מווריאנטי המיקרו-RNA נושאים נוקלאוטידים נוספים בקצות הזנב שלהם, וכי האות שנוספה — בפרט גואנין — הייתה קשורה בחוזקה לשאלה האם המולקולה עלתה או ירדה בסכיזופרניה.

פעילות גנים וחותם של הזדקנות מואצת

החוקרים שילבו את נתוני ה-RNA הקטן שלהם עם מדידות שגרתיות של mRNA, המולקולות שמכילות את ההוראות לייצור חלבונים. הם זיהו שינויים מתואמים: גנים הקשורים לאיתות סינפטי, גדילת נוירונים וקישוריות מוחית נטו להיות פחות פעילים בסכיזופרניה, בעוד שגנים המעורבים בתרגום חלבונים ובתגובות למתח תאים נטו להיות פעילים יותר. באופן בולט, כאשר השוו את דפוסי ביטוי הגנים שנראו בסכיזופרניה ובהפרעה הדו-קוטבית לאלה הנצפים בהזדקנות מוח נורמלית, הדמיון היה חזק. בחולים הצעירים, ההבדלים מול הבקרים בולטים, אך באנשים מבוגרים ההבדלים נעלמים ברובם — רמז לכך שהפרופיל המולקולרי של המוח החולה נראה "מבוגר" יותר ממה שמצופה לפי גיל האדם.

רשתות המקשרות בין RNAים קטנים לתפקודי מוח

כדי לצאת מעבר להשוואות פשוטות של אחד לאחד, הצוות בדק כיצד קבוצות של RNAים קטנים וגנים משתנות יחד לאחר שמסירים מתמטית גורמי בלבול עיקריים כמו אבחנה, גיל ומין. הם מצאו מודולים של שיתוף-ביטוי מובחנים: צברים של RNAים קטנים שרמותיהם עולות ויורדות בסינכרון עם קבוצות גנים ספציפיות. חלק מהמודולים היו מועשרים בגנים המעורבים בתקשורת סינפטית, זיכרון, התנהגות וקוגניציה, בעוד שאחרים קשורים לתגובות למתח ולקיום תאי. משפחות מיקרו-RNA עשירות מסוימות, כגון let-7 ו-miR-29, בלטו כי הגנים החזויים והמוכחים כמטרותיהן נוטים להיות פחות מבוטאים בסכיזופרניה — בהתאם לתפקידן המוכר בהרדמת פעילות גנים.

Figure 2
Figure 2.

מה משמעות הדבר להבנת מחלות נפש

לאיש שאינו מומחה, המסר המרכזי הוא שסכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית אינן רק "חוסר איזון כימי" במובן המסורתי של מוליכים וכמוטורים. הן כוללות גם שינוי רחב ועדין בחיווט מעגלי השליטה הגנטית במוח, שמבוצע על ידי רבות ממחלקות ה-RNA הקטנים. RNAים אלה משתנים באופן מתואם, מקושרים לגנים התומכים בסינפסות, בזיכרון ובקוגניציה, וביחד יוצרים דפוס המזכיר הזדקנות מוקדמת של המוח. למרות שהעבודה עדיין לא מתורגמת ישירות לטיפולים חדשים, היא ממפה נוף מולקולרי עשיר של אותות שעשויים בסופו של דבר לעזור להסביר מדוע ההפרעות הללו מתפתחות, מדוע הן משפיעות על חשיבה והתנהגות, וכיצד טיפולים עתידיים עשויים לשחזר דפוסי ויסות גנים בריאים יותר.

ציטוט: Nersisyan, S., Loher, P., Nazeraj, I. et al. Several novel classes of small regulatory RNAs show widespread changes in schizophrenia and bipolar disorder and extensive linkages to critical brain processes. Transl Psychiatry 16, 72 (2026). https://doi.org/10.1038/s41398-026-03808-x

מילות מפתח: סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית, RNA קטנים שאינם מקודדים לחלבון, הזדקנות המוח, וויסות גנים